תוכלו לפגוש בו כיינן ראשי של יקב רקנאטי שעבר לא מכבר למשכנו החדש והמרשים בגליל העליון תפקיד אליו נכנס החל משנת 2016 אך בכובעו האחר הוא היינן של יקב הבוטיק הקטן שלו מייה לוצ’ה שהתחיל ממש כיקב גראז’ ביתי בעירו אור עקיבא.
מייה לוצ’ה פירושו “האור שלי” וארביב אכן רואה אור בעבודתו. את לימודי היין שלו הוא סיים במכללת תל חי ולאחר מכן חקר רבות את שיטות העשייה באירופה עד שהגיע להבנה מהו הסגנון שמתאים לו להכין. לא במקרה הוא שם דגש על זנים ים תיכוניים שגם מצליחים באזורי היין הנודעים של צרפת. בעיקר מאור עמק הרון והפרובאנס.
כחלק מהתפישה היינית של ארביב הוא דוגל בשיטות מסורתיות ביקב. לא תראו אותו למשל משתמש במשאבות יין על מנת לשנע את היין ממקום למקום. הכל באופן גרביטציוני עובדה שעוזרת ליין לא להיחשף לחמצן עודף. הערבובים שהוא מבצע בתוך המיכלים גם הם בעבודת ידיים ולא במכשור ומיכון כבד. מוט נירוסטה כמו שהשתמש בלימודי הייננות שלו עושה את העבודה באופן מדוייק.
גם בנוגע לשיטות ההתססה תוכלו לראות אותו משתמש בשמרי הבר על מנת להתסיס את התירוש. החביות שלו הן גדולות בדרך כלל בנות 500 ליטר משומשות. ארביב מבין כמו ייננים נוספים בישראל שעץ האלון החדש עלול להשתלט על טעמי היין ולכן חביות גדולות משומשות יגרמו לחמצן לחדור ליין ולרכך אותו וזאת מבלי להחדיר טאנינים גסים ליין.
יותר יותר אנו שומעים היום על חקלאות ביודינאמית שעקרונותיה נכנסים גם לעולם היין. בכרם וביקב. יותר ייננים בישראל ובעולם הגדול רוצים להכין יין כמו שסבא שלהם או הסבא של סבא שלהם הכין פעם. שיטות פשוטות ומסורתיות. לא חייבים מיכון חקלאי כבד בכרמים וגם לא ביקב.
היתרון של יקבים קטנים או יקבי הגראז’ שהם לא צריכים להכין כמות גדולה של יין ולכן גם החלקות שלהם קטנות מאוד ומאפשרות בציר ידני וסלקטיבי כזה הממיין את איכות הענבים. יינני הגל החדש של ישראל מתחילים לייצר יינות על פי עקרונות אלה ולהערכתנו גם קובי ארביב ימשיך לחקור את הנושא ביינות הבאים שיוציא לנו. 
