ההיסטוריה של מונטאלצ'ינו בה מייצרים את יינות ברונלו די מונטאל'צינו הגדולים ארוכה במיוחד. ידוע כי כבר במאה ה-14 נקראו יינות האזור ברונלו. אזור מונטלאצ'ינו נפרש על פני מעל 240000 דונם מתוכם 36000 דונם כרמים (כ-15%). באזור גם כרמי זיתים רבים ויערות נרחבים בין היתר.
במהלך המאה ה-19 התפתחה מסורת ייצור הברונלו כפי שאנו מכירים אותה כיום. בעבר היו היצרנים משלבים את הסנגו'בזה גרוסו או הברונלו כפי שנקרא לעתים עם זנים נוספים על מנת לייצר יינות עשירים ומלאים יותר אולם חוקי היין של האזור כפי שנוסחו על ידי Ferruccio Biondi-Santi. הוא התעקש על שימוש בקלון הייחודי של הסנגובזה גרוסו וכן על כך שהזן יהיה היחיד בשימוש ליינות ברונלו די מונטאלצ'ינו. משנתו גם גרסה כי יש צורך ביישון ארוך (חמש שנים בהתחלה).
עם השנים השתנו חוקי היין של האזור. כיום זמן היישון בחביות המינימאלי ירד לשנתיים בלבד עם זמן יישון נוסף בבקבוק. רוב היצרנים עדיין מיישנים את היינות בחביות זמן ארוך יותר והמסורתיים ביותר ממשיכים ליישן את היינות בחביות הגדולות המסורתיות כחמש שנים.
יש המאמינים כי לטרואר הנהדר של מונטאלצ'ינו יש השפעה גדולה בהרבה על איכות היינות מאשר הקלון הספציפי. האקלים הנהדר שעות השמש הרבות בשילוב עם הרוח הקרירה מכיוון הים הבדלי הטמפרטורה הגדולים בין יום ולילה ומיעוט הגשם ביחס לאזורים אחרים בטוסקנה משתלבים ויוצרים בית גידול נהדר לסנג'ובזה.
מעבר ליינות ברונלו די מונטאלצ'ינו DOCG מייצרים באזור גם יינות רוסו די מונטאלצ'ינו וכן יינות Sant'Antino המיוצרים מכל הזנים המותרים לשימוש בטוסקנה ובכללם זנים בינלאומיים כגון קברנה סוביניון ומרלו. באזור אף מייצרים יינות מבעבעים לבנים ויינות קינוח מזן המוסקט הלבן.
