סנג’ובזה- יין במסיכה

נתחיל בהתחלה. טוסקנה מחוז היין והתיירות הנערץ בקרב רבים כל כך בעולם הוא אזור יין רחב מידות ומגוון עד מאוד. אם לרגע נתבונן במפת טוסקנה הרי שנגלה כי שטחה של טוסקנה הוא כ- 23000   קמ"ר. קצת יותר גדול משטחה של כל מדינת ישראל! כשני שליש משטחה הוא גבעות 25% נוספים הרים ופחות מ 10% של מישור. רצועת החוף שלה הסמוכה לאזור היין של בולגרי מפורסמת אף היא ומושכת אליה איטלקים ותיירים רבים.

לפני מספר שנים אירחתי בביתי מספר חברים לארוחה שכללה בין השאר פיצות ממחמצת בסגנונות שונים. ואם בקונספט של אוכל איטלקי עסקינן הרי שבוודאי יהיה זה מתאים לחשוף את הנוכחים ליינות איטלקים. ניגשתי למקרר היין שלי וסקרתי במבט חטוף את מדפי העץ ששיכנו את בקבוקי היין אחד על גבי שכנו. נעצרתי ביין מאזור הקיאנטי קלאסיקו מאחוזת פונטורוטולי DOCG Castello di Fonterutoli שבדרך בין סיינה לפירנצה. ה DOCG מציין את האפלסיון הגבוה ביותר של אזור איכותי עם בקרה וכללים נוקשים יותר.

ארבעה חברים היינו בארוחה זו לפיכך היה ברור שעליי לבחור יין נוסף לאחר שזה הראשון ישתה בקלילות. החלטתי להפתיע את הנוכחים ביין מכובד אותו קניתי באיטליה בביקור בטוסקנה כמה שנים קום לכן. היין העונה לשם ברונלו דה-מונטלצ'ינו איל פוג'יונה Poggione brunello di montalcino  חייך אליי כשהוצאתי אותו מהמדף התחתון של מקרר היין והחגיגה החלה.

קיאנטי- האזור המפורסם עם סגנונות יין רבים

מזיגה מהיין הראשון שמציין על התווית "קיאנטי קלאסיקו" העלתה שאלה מאחד הנוכחים שלא הבחין בתווית שעל גבי הבקבוק. "כייף של יין זה. חלק ומלא טעמים וגם לא חמוץ כמו סנג'ובזה שאני מכיר מקיאנטי". חייכתי. קיאנטי הוא אזור יין גדול עם סגנונות רבים. טוסקנה אמרתי לו בעוד הוא ממשיך לערסל את הכוס שבידו מחלקת את "קיאנטי" לתתי אזורים כאשר כל אזור נבדל מאזור אחר בחוקי העשייה והיישון כאשר מגיעים הענבים ליקב כמו גם בסוג הבלנד ושיטת הגידול בכרמים בגובה של הכרם ובכמות המותרת לבצור. קיאנטי קלאסיקו הוא הבכיר שבסגנונות היין של אזור קיאנטי של טוסקנה. וזהו בהחלט סנג'ובזה שמרכיב את הבלנד של היין אליו הצטרפו מעט זנים אחרים מפורסמים כמו מרלוקברנה סוביניון או סירה המעדנים את היין הסופי.

תארוז לי בבקשה שני סופר טוסקנים…

היום אנחנו יודעים שהמושג יינות "סופר טוסקנים" בעצם צמח מתוך הבנה של יקבים ובראשם אנטינורי שכדאי לחרוג מחוק האפלסיון של קיאנטי האוסר שימוש בזנים שאינם מזוהים עם אזור הגידול. כך למשל נוצר בשנת 1971 הסופר טוסקן הראשון של טוסקנה ואנטינורי העונה לשם "טינניילו" שהיה מורכב 85% סנג'בזה 15% קברנה סוביניון ו- 5% קברנה פראנק. רק בשנות ה 80 תוקן חוק האפלסיון וכל היינות שהכילו את הזנים הצרפתיים נכללו תחת חוק אפלסיון חדש IGT שמגדיר יין לפי אזור אופייני בלבד. אפשר למצוא בו יינות שולחן זולים ויינות סופר טוסקנים יקרי ערך שחלקם בכלל עשויים כולם מהזנים הצרפתים של בורדו או סירה של עמק הרון.

 אכן לא הגדרה מספיק מובחנת וחד ערכית עבור קהל הצרכנים שיכול למצוא עצמו מבולבל ואובד עצות. ואם לא די בכך באזור החוף הטוסקני בולגרי תוכלו לפגוש אחוזות יין נודעות כמו אורנלייה או סן גווידו יצרנית ססקייה הנודע או איל מאקיולה ואחרים שתמיד יצרו יין מאותם הזנים הצרפתים הנודעים והם בכלל מוגדרים בחוק האפלסיון כ- DOC אזור הגדרה איכותי של יין.

סנג'ובזה מי אתה?

בעבר היה מותר על פי חוק האפלסיון בקלאסיקו להשתמש גם בזנים לבנים כמו קאניולו לבן או טרביאנו אך מאמצע שנות ה 90 של המאה הקודמת רק זנים אדומים בשימוש כאשר סנג'ובזה הוא המרכיב הדומיננטי.

 "הקלאסיקו" הוא האזור הגבוה של חבל קיאנטי שמשתרע בין סיינה לפירנצה ועובר בעיירות וכפרים קטנים ותיירותיים. זהו האזור ההיסטורי של המחוז. קל לזהות את היינות לפי אותו תרנגול שחור ה gallo nero  המעטר את צוואר הבקבוק והקפסולה. ומדובר באחד הסגנונות הנעימים ביותר שיש לטוסקנה וקיאנטי להציע. ובוודאי שבמילה חמוץ לא תיזכרו כשתטעמו יינות אלה.

סנג'ובזה יהיה גם הענב העיקרי או הבלעדי באזורי היין הנוספים שיוצרים סגנונות נוספים. קיאנטי קלאסיקו רזרבה למשל שנמצא בהיררכיה מעל קיאנטי קלאסיקו רגיל חייב לעבור יישון בחביות אלון למשך שנתיים שלמות ועוד שנה נוספת בבקבוק טרם יציאתו לשוק. גם זמן היישון בתוך הבקבוק מסייע ליין המוגמר להיות חלק ונעים בגלל חמצן שחודר דרך הקפסולה ופקק השעם לתוך היין. קיאנטי רופינה הוא אזור אחר גבוה בטוסקנה שדרישות היישון בו רק שנה אחת בעץ אלון. קיאנטי סופריורה הוא עוד קטגוריית יין בקיאנטי שנמצא בכל אזורי היין של קיאנטי ודורש רק שנה אחת של יישון ללא פרמטרים נוספים. ואם נספור טוב נגלה שיש 12 טיפוסים שונים של יינות קיאנטי מאזורי גידול שונים שכולם כולם מכילים את הזן סנג'ובזה בסגנון שונה. יין במסיכה כבר אמרנו?

ועל ברונלו שמעת?

סיימתי את הרצאתי הקצרה וחברי נשאר בפה פעור. "לא להאמין" אמר. אותו זן שנותן טעמים שונים ואופי שונה בכל אזור". נכון השבתי. מה שקובע פה בגבעות המוריקות של טוסקנה זה הטרואר המקומי של בית הגידול של הכרם. סוג הנטיעה צפיפות הכרמים סוג האדמה מפנה המדרון ומידת החשיפה לשמש. בדרום טוסקנה למשל באזורים של מונטלצ'ינו ומונטפולצ'אנו הזן הנטוע הוא גם סנגובזה אך הוא נקרא כאן בשמות תואר אחרים: ברונלו דה מונטלצ'ינו באזור הכרמים של העיירה מונטצלצ'ינו כאשר הנטיעות הן בכיוון דרום מערב המבטיחות חשיפה של שמש דרומית בשעות היום וחשיפה לשמש נמוכה יותר במערב.

 לעומתו בעיירה מונטפולצ'אנו נקרא הסנג'ובזה בשמות אחרים: וינו נובילה ביינות הבכירים של האזור ו"רוסו דה מונטפולצ'אנו ביין הבסיסי יותר. ועכשיו אני גם אמזוג לכם ברונלו אמרתי וגם הוא גנטית למעשה סנג'בזה. שקט השתרר בסלון מתח והתרגשות שלפני המזיגה. והיין היה הכוכב של הערב. מלא גוף אך אלגנטי לחלוטין כמו גבר בחליפה של ארמני. ארומה מתובלת עם עשבי תיבול וקאסיס והרבה פרי יער סגול ושחור בפה. נהדר. ללא ספק דרך משכנעת לסיים ערב של פיצה יין וחברים.

• כתבה זו לוותה בכוס יין אדום של קיאנטי קלאסיקו דוקלה רזרבה של יקב רופינו
   

  קיאנטי קלאסיקו פונטורוטולי:

  

  ברונלו דה מונטלצ'ינו איל פוג'יונה:

  

  קיאנטי קלאסיקו רזרבה אורו רופינו:

  

עמיר אברהמי המנהל המקצועי של "דרך היין"

בוגר הפקולטה לייננות באוניברסיטת אדלאיד אוסטרליה