שיתוף הפעולה בין אנגלים לפורטגול הוליד את אחד המשקאות האהובים בעולם
יינות פורט הינם יינות אשר הוסיפו להם ברנדי על מנת להפסיק את התסיסה. ישנם יינות פורט אדומים וכן יינות פורט לבנים. ההיסטוריה של הפורט נעוצה במלחמות בין אנגליה לצרפת במאה ה-17. הבריטים החלו לייבא יינות מאזור פורטוגל, בעיקר מנמל Oport אשר על שמו קרוי הפורט. בעקבות היבוא והמאבקים עם צרפת חתמו הבריטים על הסכמי סחר עם פורטוגל אשר מבטיחים כי על היינות הפורטוגלים המיסוי תמיד יהיה נמוך יותר. בתחילה דובר על יינות אדומים יבשים אשר להם הוסיפו הסוחרים מעט ברנדי על מנת להבטיח את הגעתם והתייצבותם.
את גילוי הפורט נהוג לייחס לסוחר בריטי מליברפול אשר בניו גילו במנזר בהרים את הנזירים מוסיפים את הברנדי ליין במהלך התסיסה ולא אחריה ובכך יוצרים את היין המתוק המיוחד. לאחר מספר בעיות בייצור הפורט שכללו ערבוב סוכר ומיץ על מנת לחזק יינות גרועים. היצוא לאנגליה נפגע ויצרני הפורט פנו לראש הממשלה דאז, Marquis de Pombalאשר הסדיר בחסות מלך פורטוגל את ייצור הפורט בשנת 1756, על ידי הגדרת אזור הדוארו Douro והחוקים לייצור פורט. באזורים אשר שכנו מחוץ לתחום המוגדר עקרו כרמים.
תהליך ייצור הפורט
למיצוי הטעמים, הצבע והניחוחות והטאנינים במהירות האפשרית חשיבות עליונה בייצור יינות פורט. זאת מאחר והתסיסה מופסקת בצורה יזומה לאחר יומיים או שלושה. מאחר וביחס ליינות אדומים אחרים התירוש שוהה יחד עם הזגים והחרצנים לזמן קצר הרבה יותר תהליך ההשריה והתסיסה פועל למיצוי המהיר.
בעבר המעיכה של הענבים נעשתה ברגלי הבוצרים. ובמהלך התסיסה עם יצירת כיפת הקליפות מעל לתירוש הורידו את הקליפות כל פעם עם מקלות מיוחדים. התסיסה החלה עם השמרים הטבעיים והטמפרטורה. כיום דריכה ברגליים הינה פחות מקובלת וכיום היינות עוברים את התהליך של המעיכה והתסיסה הכהלית במיכלים מיוחדים. בשנים האחרונות ישנם ניסויים למצוא את הדרך היעילה והזולה ביותר לדמות את הדריכה עם כפות הרגליים.
עם הגעת התירוש לרמת הסוכר והאלכוהול הרצויה התירוש מופרד ומועבר למיכל בו שוהה ספירט עם רמת אלכוהול של 77%. סוגי הפורט השונים מתיישנים בעץ, במיכלי בטון או בנירוסטה לפני הבקבוק. ישנם יינות פורט אשר נדרשים להתיישן מעל 20 שנה נוספים לאחר הבקבוק.
רוב יינות הפורט מיוצרים מבלנד של ענבים מבצירים שונים. בשנות בציר טובות במיוחד מכריזים על הבציר כאיכותי וניתן לייצר יינות פורט מענבי בציר זה בלבד. בשנים האחרונות, לאור התפתחות הידע, הטכנולוגיה והשיפור המתמיד ביכולות הייצור באזור יותר ויותר שנות בציר מוכרזות כאיכותיות.