שאטו מונרוז 2011

Chateau Montrose, Saint-Estephe 2011

אזור גידול: בורדו, גדה שמאלית, מדוק, סנט אסטף

זני ענבים: 63% קברנה סוביניון, 22% מרלו, 12% קברנה פרנק, 3% פטיט ורדו

תהליך ייצור: היין התיישן 14 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי, 60% חדשות.

על היין: מעושן, קסיס, טהור, חומציות מאוזנת, מרוכז, יוצא דופן

WE94 WS93 JS92 RP90

Chateau Montrose

סיפורו של Château Montrose הוא סיפור על עקשנות, התמדה, השקעה ובעיקר על תשוקה ליין.
לשאטו יינות מעולים, יינות שדרוש להם זמן רב להתפתח. כרמי St Estephe נהנים מאחוז גבוה יותר של חמר בקרקע, מה שמאפשר ללחות להישאר בקרקע בבצירים בהם יש יובש קשה כגון בציר 2003.
מעבר לכך, המיקרו אקלים בו שוכן Château Montrose נהנה מטמפרטורות גבוהות במעט בהשוואה לשאטואים אחרים בסביבה, מה שמאפשר ככלל הבשלה מוקדמת יותר ומונע בצירים מאוחרים וגשומים מאוד.
Château Montrose הינו שאטו יחסית צעיר במונחי בורדו.
בסוף המאה ה-18 הייתה אדמתן עדיין אדמת בור, תחת בעלותו של Etienne Théodore Dumoulin אשר זכה באדמה בהוראת הפרלמנט של בורדו בשנת 1778 תוך מאבק כנגד בן למשפחת de Ségur  אשר שלטה באזורים נרחבים.
הוא העביר את השליטה לבנו, אשר נטע את הכרם ובנה את השאטו במהירות מדהימה.
בשנת 1815 נקבע כי האדמה דומה בהרכבה לאדמה בשאטו העולה Cos d’Estournel והחלה נטיעה של כרמים.
כבר בשנות ה-20 של המאה ה-19 הכרם התרחב לכ-60 דונם ובשנת 1832 כבר עמד על למעלה מ- 300 דונם.
בד בבד החלה בנייה של מה שניתן לתאר רק ככפר קטן אשר בו חיו עובדי היקב ואפילו הארכיבישופ של האזור.
למרות גילו הצעיר של הכרם ושל השאטו, הוא הוכרז כ- 2nd Gand Cru Classe בקלסיפיקציה של 1855 שכן במקביל לנטיעת הכרמים קידם Dumoulin את מתקני ייצור היין בשאטו.
בשנת 1866 כבר עמד שטח האחוזה על כ-1000 דונם.
דומולין הבן נפטר וילדיו מכרו את השאטו ל- Mathieu Dollfus. דולפוס השקיע כספים רבים בשיפור השאטו ובעיקר בשמירה עליו עם פרוץ הפילוקסרה.
השקעותיו נשאו פרי ורישומים מראים כי היבולים לא נפגעו בעת המגיפה. עד לשלב זה ניתן היה להגדיר את המתחם שהתפתח כאוטופי,
כאשר היחס לעובדים היה מצוין, כולל  שכר נאות, בונוסים, תנאים למשפחות וחופשות לידה לנשים. דברים שלא היו נהוגים בתקופה זו.
לאחר מותו של דולפוס קיבל עליו את ניהול השאטו Louis Victor Charmolue לאחר שהמשפחה של אשתו רכשה את השאטו.
הוא נולד ליין ב- Château Figeac ובשנת 1900 נבחר לראש עיריית St. Estephe, תפקיד עליו הוא שמר עד 1925.
Charmolue השקיע בנטיעות אמריקאיות על מנת להרחיק את הפילוקסרה. היינות מתקופתו נחשבים ליינות מעולים במיוחד.
בנו המשיך את פועלו אך נהרג במהלך מלחמת העולם השנייה, תוך מאמצים לשימור השאטו וכרמיו.
אשתו היא שהמשיכה את דרכו, היא השתלטה על השאטו ועל הכרמים ובמקביל טיפלה בילדים לבדה.
במהלך המלחמה  הציבו הגרמנים מערך נ”ט בשטח האחוזה והכרמים הופצצו מספר פעמים, מה שפגע קשות בייצור היין.
המשפחה המשיכה לקדם את השאטו. במהלך שנות השבעים והשמונים והיו מספר בצירים שבהם היינות היו עדינים יחסית אך עדיין הסגנון של Château Montrose התייצב.
למן שנות ה-90 נחשבים יינות השאטו לבולטים ולמבוקשים. היינות הינם יינות אשר דורשים סבלנות מצד הטועמים מאחר ודרוש להם זמן רב במיוחד להתפתח.
בתחילת המאה ה-21 נמכר השאטו לאחד האנשים העשירים ביותר בצרפת וההתקדמות נמשכת עם יינות מעולים בציר אחר בציר.
כרמי השאטו מונים כ-680 דונם. מהם כ-65% קברנה סוביניון, 25% מרלו, 8% קברנה פראנק ו-2% פטיט ורדו.
ביקב התסיסות מתרחשות במיכלים בהם המגע עם הקליפות הוא רב יותר, מה שמשפר את הצבע והטאנינים. היין מתיישן בחביות כ-18 חודשים, מהם כ-70% חדשות.