Chateau Rauzan-Segla Margaux 2017
אזור גידול: מרגו גדה שמאלית בורדו צרפת
זני ענבים: 62% קברנה סוביניון 36% מרלו 2% פטיט ורדו
תהליך ייצור: תסיסה במיכלי נירוסטה מבוקרי טמפרטורה ויישון בחביות עץ אלון צרפתי 50% חדשות במשך 20 חודשים.
על היין: סיגליות פירות אדומים בשלים קטיפתי קפה
WS91-94 JS94-95 WE94-96 JS16.5 NM92-94 RP94-96
Chateau Rauzan Segla
ההיסטוריה של Château Rauzan Segla 2nd Grand Cru Classe על פי הקלסיפיקציה של יינות המדוק משנת 1855 הינה עשירה וארוכה. עד לשנת 1661 הייתה האחוזה תחת בעלותה של משפחת האצולה de Gascq. בשביעי בספטמבר 1661 רכש Pierre Desmezures de Rauzan את האחוזה. ראוזן כבר היה באותה העת מנהלה של שאטו מארגו (שם נשאר בתפקיד עד 1663) ומאוחר יותר (בין השנים 1692 -1679 ( ניהל את שאטו לאטור.
ראוזן השקיע את מרצו בפיתוח שאטו ראוזן כפי שנקראה האחוזה בשלב זה ועד לסוף המאה ה-17 היה גודלה מעל 400 דונם שטח יחסית גדול לעומת שאטואים אחרים באותה התקופה. לאחר מותו בשנת 1692 ירשו ילדיו את כל אדמותיו. בתו טרסה ירשה את האדמות באזור Pauillac שעתידות היו להפוך לאחוזת Pichon Longueville עם נישואיה לתוך משפחת הברון מלונגוויל. שלושת בניו של ראוזן ירשו את הכרמים באזור Margaux. לאורך הדורות הבאים המשפחה המשיכה לפתח את השאטו ויינותיה צברו מוניטין רב.
בתחילת המאה ה-18 החל הפיצול בין Chateau Rauzan Segla ובין Chateau Rauzan Gassies כאשר אחד האחים אשר נקראSieur de Gassies החליט ליצר את יינותיו בנפרד מאחיו. ההפרדה נמשכה לאורך השנים ולבסוף נחתם מסמך רשמי בנושא בשנת 1763.
לשתי נשים במשפחת ראוזן היה תפקיד מכריע בעיצוב האחוזה ובמסורת ייצור היינות. הראשונה מארי אן דה ברייה שהתחתנה עם פיליפ סימון דה ראוזן ולאחר כעשר שנים נפרדו דרכיהם. בעזרתם של הורי בעלה היא השתלטה על השאטו וניהלה את האחוזה בתבונה רבה. מארי אן הקפידה למכור את יינות השאטו במחירים גבוהים יחסית למקובל.
השנייה בתה הבכורה Catherine שהתחתנה עם Pierre Louis de Segla אז נקבע שם השאטו. פייר הוצא להורג לאחר המהפכה הצרפתית וקתרין המשיכה וקידמה את השאטו. היא ירשה את השאטו יחד עם אחותה אך השתלטה על הבעלות במהרה וניהלה אותו בעצמה. בשנת 1855 זכה השאטו להכרה הראויה כאשר נקבע במעמד של 2nd Grand Cru Classe שני למוטון רוטשילד בדרגה השניה ברשימת הקלסיפיקציה של 1855.
לאחר מותה של קתרין בשנת 1847 נשאר השאטו בידי המשפחה עד למכירתו בשנת 1866 לגורם חיצוני כומר בכנסיה הרפורמיסטית Eugene Durand – Dassier במחיר של 730000 פרנק. בתקופת בעלות משפחת דורנד דסייר התפתח רבות יצוא היינות לרחבי העולם ונבנה בניין השאטו הניצב עד היום. המשברים הכלכליים ברחבי העולם ומלחמת העולם הראשונה פגעו בשאטו ראוזן סגלה ובשנת 1937 שטח האחוזה עמד על 200 דונם בלבד.
בשנת 1956 נרכש השאטו על ידי de Melson חקלאי מאזור Bergerac אשר חידש את הכרמים שנפגעו לאורך השנים ונטע מחדש חלקות שלמות שנפגעו בקרה המפורסמת של 1956. בנוסף חידש דה מלסון את היקב והכניס מיכון ורכש את הטרקטור הראשון בשנת 1957. לאחר ארבע שנים בלבד הוא מכר את השאטו לחברת John Holt Ltd חברת ספנות בריטית מליברפול אשר ראשיה ראו בשאטו וביינות הבטחה גדולה. בשנת 1983 שכרה החברה את שירותיו של Professor Emile Peynaud מהאוניברסיטה בבורדו כיועץ ובשנת 1986 הקימה באחוזה יקב מודרני מתקדם.
בשנת 1994 רכשה חברת Chanel הידועה את השאטו והחלה במידית בהשקעה אדירה בכרמים וביקב לקידום איכות היינות. מערך ניקוז חדש הותקן בכרמים חלקות של פטיט ורדו נטעו וכן חלקות חדשות של מרלו. כיום עומד שטח הכרמים על כ-520 דונם הנטועים על חצץ עם אזורים של חמר. הכרמים מחולקים לכ-54% קברנה סוביניון 41% נטועים מרלו 4% פטיט ורדו וכן 1% קברנה פראנק. גיל הגפנים הממוצע עומד על כ-27. הבציר בכרם הינו ידני וישנה הקפדה יתרה על איכות הענבים שממוינים על שולחנות מיוחדים להפרדת הענבים האיכותיים. המכלים ביקב מותאמים לגודל החלקות וכל חלקה עוברת את תהליכי הויניפיקציה בנפרד. היינות מתיישנים בחביות עץ אלון צרפתי מיערות Tronçais כשנה וחצי. יינות השאטו הינם יינות מארגו קלאסיים עם אף מדהים של פרחי אביב ואלגנטיות נהדרת.
