ארנסט לוסן רכש את אחוזת וילה וולף במטרה לייצר יינות באזור הפפאלץ הגרמני; יינות מסורתיים ומלאי כוח שיהוו השלמה ליינות הריזלינג האלגנטיים והקלילים של אחוזת ד"ר לוסן באזור המוזל. יינות הפפאלץ נחשבים לעוצמתיים יותר ובעלי טעמים עשירים של פירות ואדמה. האזור נמצא בין הרי ה- Haardt לבין נהר הריין צפונית לאלזס שבצרפת. כמו באלזס גם בפפאלץ מגוננים ההרים על האזור מפני מזג האוויר האטלנטי והופכים אותו לאחד מהאזורים היבשים והחמים ביותר בגרמניה. לכן ניתן להגיע באזור להבשלה מלאה כמעט בכל בציר. עובדה זו חשובה מכיוון שפירות בשלים היטב הם מרכיב הכרחי בייצור יינות מרוכזים אשר משקפים את הטרואר ומסייעים באיזון החומציות הגבוהה הטבעית שבענבי גרמניה.
לשם כך הוא חילק את הכרמים באופן דומה לזה המוכר לנו מבורגון בהתבסס על חלוקה לצרכי מס שנעשתה על-ידי הממשלה הבווארית בשנת 1828: ארבעה כרמים המדורגים ברמה הגבוהה ביותר (בדומה לגראנד קרו בבורגון) – Pechstein Ungeheuer Jesuitengarten ו- Leinhöhle ושלושה כרמים המדורגים כפרמייה קרו: Goldbächel Gerümpel ו- Belz. מכל כרם מופק יין אחד בלבד בכל בציר.
